יש לא מעט סגנונות
קשה למצוא ילד שלא עבר זאת. נראה כאילו דרשות לבר מצווה הן חלק מהמעבר של הילד אל עולמם של הבוגרים. האולם הוזמן, הבגדים נקנו, האורחים הגיעו, המוזיקה ניגנה ועכשיו הגיע הזמן לשאת מספר דברים מפיו של חתן השמחה. במשך השנים משתנים סגנונות רבים בהתנהלות של הצעירים בישראל, כך גם אותן דרשות לבר מצווה מקבלות סגנון אחר ברוח התקופה שבה הן נכתבות.
אם בעבר היה רב שהיה כותב אותן, אז כיום ניתן למצוא לא מעט כותבים יצירתיים שמסוגלים ליצור דרשות לבר מצווה שעמוסות בחרוזים, כתובות בסגנון מוזיקת "ראפ", כאלו ששזורות בהן בדיחות, ועוד. הכול תלוי במציאת הכותב המוכשר.
לא לשכוח להיות רלוונטיים
אותו כותב מוכשר שתמצאו יוכל לשרת אתכם לא רק ביכולת הכתיבה המיוחדת שלו אלא גם בכך שיבין את דרישותיכם השונות. הרי לא כל הנערים דומים הם מבחינת אופי ולכן דרשות לבר מצווה יכולות להיכתב בצורה שונה, על ידי אותו כותב, לנערים שונים.
ההתייחסות תהיה לבקשותיו השונות של הנער להכניס לדרשה תזכורת למקרה מצחיק מהעבר, או התייחסות למישהו חשוב מאוד בחייו שהעניק לו לא מעט תשומת לב. מעבר לרלוונטיות של אותן דרשות בר מצווה, שיכתבו עבור נער מסוים, הרי שאי אפשר להימנע מהמנהג הישן והמכובד שבו מודים להורים, לסבים ולסבתות, ועדיין לא מזיק להודות גם לחיילי צה"ל וכד'.